וּבְעוֹדִי שָׁם, בְּאוֹתוֹ אוֹר מְסַנְוֵר
אוֹתוֹ אוֹר שֶׁקָּרָא אֵלַי
שֶׁקָּרַץ אֵלַי
שָׁכַחְתִּי.
אֲנִי מוֹדֶה.
מַשֶּׁהוּ בִּפְנִים צָבַט בִּי,
יוֹדֵעַ זֹאת אֲנִי עַכְשָׁיו,
אֲבָל סונְוַרְתִּי
וְנִתְעַוְּרוּ עֵינַי
וְלֹא חַשְׁתִּי בַּדְּמָעוֹת
לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּכְּאֵב.

עָזַבְתִּי בְּלִי לוֹמַר שָׁלוֹם
הִשְׁקָפְתִּי מִמֶּרְחָק
לִרְאוֹת.
אוֹר אַחֵר
כָּבָה הוּא כְּבָר
הֵאִיר לִי
הֵאִיר לְפָנַי אֶת הַדֶּרֶךְ
הַיְשָׁנָה
וְהֶחְוִיר לִי,
עַכְשָׁיו אֲנִי אַחֵר.
מִצְטַעֵר.